ביקורם של גשה מייקל רואץ', לאמה קריסטי מקנאלי בארץ ישראל
מאמרים - טונג לן

פרק 4 - לוחם הרוח
מתוך סדרת מאמרים של לאמה דבורה-הלה
אשר התפרסמו במדור ניו אייג' בעיתון
NRG. למעבר למאמר בעיתון לחץ כאן

בפרקים הקודמים עסקנו בתיאור המרכיבים החיוניים בכל דרך רוחנית, שהם התפנית, החמלה והחוכמה. בפרק זה נרחיב את הדבור על חמלה, ועל הביטוי הנשגב ביותר שלה, שנקרא בודהיצ'יטה.
בּוֹדִהיצִ'יטָה היא רמה מאוד גבוהה של חמלה שמובילה להארה. בּוֹדְהִי פירושו הארה, צִ'יטָה פירושו מיינד. התרגום המילולי הוא 'תודעה של הארה' אולם לא לכך מתכוונים כאן. אדם לא חייב להיות מואר כדי שתהיה לו בודהיצ'יטה. בטיבטית בודהיצ'יטה נקראת סֶם קְיֶיה. סֶם פירושו תודעה, מיינד, ו- קְיֶיה – להתעורר, להיוולד, לנבוע, להיווצר.

בודהיצ'יטה זוהי תודעה ששואפת להגיע להארה. אדם בעל תודעה שכזו כבר פיתח תפנית, ובשל ההבנה העמוקה שפיתח לסבל שבקיום הסמסרי, הוא שם את כל יהבו בדרך הרוחנית, בחיפוש הדרך לאושר אולטימטיבי, ובשאיפה להשתחרר מן הסבל. בנוסף לכך, אדם זה גם פיתח חמלה במידה כה רבה שסלידתו מסבלו של הזולת שווה בגודלה לסלידתו מסבלו הוא. אדם כזה גם תופס את אושרו של הזולת כזהה בחשיבותו לאושרו הוא, ולעולם יחפש לעזור לכל מי שסובל.
 

יש הבדל בין להיות בעל תודעת בודהיצ'יטה ובין להיות אדם טוב

לכולנו יש את הכמיהה הזו עמוק בלבנו, אבל באיזה שהוא שלב, בגיל צעיר, התייאשנו. התייאשנו כי לא ראינו כיצד ניתן לפתור את כל בעיות הרעב, המלחמה והסבל בעולם. בייאושנו עברנו למצב שבו אנו דואגים רק לעצמנו ולקרובים לנו. 

הבודהיסטווה, או לוחם הרוח, הוא כינוי לאותו אדם שיש לו תודעת הבודהיצ'יטה. אדם זה פותח את לבו ואומר: 'אני לא רק שואף שהם לא יסבלו, אלא גם אלך ואלמד כל מה שצריך לעשות כדי שהם לא יסבלו. החמלה כל כך בוערת בעצמותיו, שהיא מניעה אותו לשאוף להגיע למצב המואר כדי שיוכל לעזור לכל הברואים.

יש הבדל גדול בין בודהיצ'יטה לחמלה, ויש גם הבדל גדול בין להיות בעל תודעת בודהיצ'יטה ובין להיות אדם טוב. אנחנו פוגשים אנשים טובים שעושים טוב בעולם ועוזרים לזולת, וזה נפלא. זה נחוץ לגמרי ונחוץ להעצים את זה כמה שיותר, אבל זה עוד לא מצב של בודהיצ'יטה. בודהיצ'יטה זוהי רמה של חמלה או אהבה לזולת שהיא יותר גבוהה מכל מה

שמוכר לנו. זהו אדם שלא רק מאכיל רעבים, מגן או מנחם, אלא בו זמנית גם מאמן את עצמו בחוכמה, כלומר מנסה להבין את מקור הסבל. השילוב של החמלה והחוכמה הוא שמביא אותו לרמה הכל כך גבוהה של מחויבות לכל היצורים הסובלים בעולם.
פה ושם, אם התמזל מזלנו (וזה תלוי במידה רבה עד כמה היינו אנו עצמנו טובים בעבר), אנו פוגשים במישהו שפיתח בודהיצ'יטה אמיתית, ואלה אנשים מדהימים. אדם כזה אומר: 'אני לא יודע כרגע איך עוזרים לזולת לחסל כל סבל שיש לו, אבל אני הולך ללמוד את זה'. והם לא מפסיקים עד שהם לומדים לעזור לכל יצור ויצור, ללא יוצא מן הכלל.

אדם שפיתח בודהיצ'יטה אומר בלבו: 'אני חייב להגיע להארה, כי עד שלא אגיע לשם, יהיו יצורים שימשיכו לסבול ואני לא אדע כיצד לעזור להם'. כדי להיות מסוגלים לעזור לכולם וכדי ללמוד איך לעשות את זה, צריך בסופו של דבר לפתח את החוכמה. צריך להכיר את הסבל,  וכאן נכנס מרכיב החמלה שהזכרנו לעיל.
 
מלכת הלב

לחמלה שעליה אנו מדברים, יש למעשה שני מרכיבים: הראשון שבהם נקרא בטיבטית נִינְג-גֶ'ה, ובסנסקריט קַרוּנָה, ופירושו חמלה. נִינְג פירושו לב. גֶ'ה - מלך. כך שחמלה בטיבטית זו "מלכת הלב". מלכת הרגשות שבלבנו זו החמלה.

המרכיב השני נקרא בטיבטית גַ'מְפָּה ובסנסקריט מַאיְטְרִי, שפירושו אהבה. ישנם כל מיני סוגי אהבות, אהבה בין בני זוג, אהבה בין הורים לילדים, אהבה בין ידידים. כל אלו אינם גַ'מְפָּה, אם כי יכול להיות שיש שם גם ג'מפָה. ג'מפּה זו אהבה שהיא לגמרי בלתי מותנית בכלום. זה המצב שבו אנו רוצים לתת לזולת את כל מה שהוא רוצה, ללא שום תנאים, ואף יותר מכך - מבלי לצפות לתמורה.

נסו לרגע להתחבר לתחושה הזו. נסו לתרגל רק ג'מפָּה – לשבת כמה דקות כשרע לכם או כשטוב לכם ולחשוב את המחשבה הזאת: 'הלוואי שלכל אחד יהיה כל מה שטוב לו', ולהתרכז רק במחשבה הזו. אם תעשו זאת בכנות תמצאו שלא משנה כמה אתם מתייסרים ובמה אתם מתייסרים, בהנחה ועשיתם זאת במשך כמה דקות, הלך הרוח שלכם ישתנה. הוא מוכרח להשתנות. זו אנרגיה אחרת. מבחינה אנרגטית זה מביא אתכם למרכז, לערוץ המרכזי. זה ג'מפָּה. אין שם אגו.

בניגוד ל-ג'ם פה, נִינְג גֶ'ה, החמלה, רוצה לקחת מהזולת את כל הסבל וגם את כל הסיבות שיגרמו לו סבל בעתיד, ושהוא נושא עכשיו בתודעתו. 

במדיטצית הטונג לן אנו עובדים עם שני המרכיבים הללו - הגַ'מְפָּה והנִינְג גֶ'ה, וכל זאת תוך שימוש בנשימה. זהו מין "טריק" שהלאמות המציאו כדי להכין אותנו לתרגילים המתקדמים יותר שמשלבים גוף, תודעה, נשימה ופראנה. מין דרך תמימה שהיא מאוד חזקה, להכניס אותנו לתרגול מתקדם. אז בואו נעשה מדיטציה.
 

התרגול

מתי למדוט? רבים אוהבים למדוט מוקדם בבוקר, מייד לאחר ההשכמה. זהו זמן נפלא. חשוב להקצות לתרגול המדיטציה את השעות הכי טובות שלנו, לפני שאכלנו ארוחה דשנה, ולא כאשר אנו מאוד עייפים, שכן אז יקשה עלינו לשמור על עירנות וריכוז. אם אין לכם מקום המוקדש למדיטציה, ואתם עושים זאת בחדר שבו משתמשים שאר בני הבית, נצלו שעת בוקר מוקדמת שאין בה תנועה רבה. דאגו להודיע לבני הבית על כוונתכם להתחיל תרגול מדיטציה, והגיעו להסכם עמם על הזמן השקט שלכם, זמן שבו יעמוד החדר לרשותכם ללא הפרעה. אם שעת הבוקר לא מתאימה לכם, כל שעה שקטה היא טובה. מה שהכי חשוב זו ההתמדה, ושעת היום היא גורם משני.
 

גורמים תומכים במדיטציה

לפני שנמשיך למנות את השלבים התומכים כסדרם (נחזור לכך בפרקים הבאים) נזכיר כאן את האחרון מבין השלבים התומכים, והוא למעשה מתבצע בסיום המדיטציה. הקדשת זמן לתרגול המדיטציה היא מעשה מאוד מבורך, שכן הוא עוזר לנו לפתח הן את הריכוז והן, במקרה שלפנינו, את החמלה - שתי סגולות שהן חיוניות בדרכנו הרוחנית. ברכה זו אנו רוצים להעצים ככל יכולתנו, שכן רצוננו הוא להיות לעזר לכל הברואים. דרך נפלאה לעשות זאת היא הקדשת הברכה בסיום המדיטציה. הקדשה זו היא אקט של נדיבות ונתינה, ואנו יכולים להקדיש במספר צורות שונות, שאחת מהן מובאת כאן בסיום התרגול. צורות אחרות נפגוש בפרקים הבאים.
 

מדיטציה לפיתוח חמלה

שימו לב: המדיטציות בפרקים השונים הולכות ובונות את המדיטציה של הטונג לן; בפרק זה ובפרקים הבאים נבנה על הבסיס שהנחנו ונוסיף שלבים מקדימים, שלבים מסיימים, וכן יתר פירוט בגוף המדיטציה.

מצאו תנוחה נוחה, ושבו ללא תנועה.

לכו למקלט בתרגול רוחני, בדרך רוחנית. לכו למקלט אצל ישויות מוארות שרכשו ופיתחו חמלה וחוכמה ויכולים להדריך אותנו. לכו למקלט בתובנות שתשיגו אתם בלבכם – זוהי ההגנה האולטימטיבית שלכם.

צרו מוטיבציה של חמלה - חשבו על אדם שאתם מכירים ושהוא יקר ללבכם, שמתמודד עם איזשהו קושי, ושאתם רוצים לעזור לו. צרו כוונה לעזור. צרו משאלה בלבכם לעזור לאותו אדם במצוקתו.

כעת התמקדו בנקודה הנמצאת בכניסה לנחיריים, ושימו לב לתחושה של מעבר האוויר פנימה והחוצה.
סיפרו 10 נשימות, כאשר הספירה מתחילה תמיד בנשיפה.

נסו בהדרגה להגיע למצב שבו דעתכם אינה מוסחת במשך 10 נשימות, ואם יש לכם זמן, הוסיפו סט נוסף של 10 נשימות. יהיה נפלא אם תוכלו לבצע שלושה סטים של 10 נשימות כל אחד.

כעת התמקדו וראו את האדם היקר ללבכם  יושב בחדרו, אולי בקצה מיטתו. תחילה נסו לראות את החדר במדויק עד כמה שאפשר, עם כמה שיותר פרטים – הריהוט, התאורה, הריחות וכו'. כעת ראו שם גם את יקירכם: ראו את הבעת פניהם, את תנוחת גופם, את שפת גופם; ראו את החותם שהותירה בהם הבעיה או המצוקה שאיתה הם מתמודדים.

אמרו לעצמכם: אעשה זאת למען האדם שסובל. למענם אתאמץ ואפתח את המדיטציה.

הישארו לרגע עם ההחלטה הזו, ותנו לה להיטמע עמוק בתודעתכם.

כעת הקדישו את כל הברכה והחסד שיצרתם במאמציכם במדיטציה למען אותו אדם סובל שאת סבלו אתם כל כך משתוקקים לחסל.

לפני שתקומו ממקומכם צרו תחושת שמחה והכרת תודה על הלימוד שמגיע אליכם, ועל שהקדשתם זמן יקר מחייכם למטרה כל כך חשובה.

ועד לפעם הבאה - תרגול נעים!
 

להקלטות משעורים שלימדה לאמה דבורה-הלה על מדיטציית הטונג לן לחץ כאן