ביקורם של גשה מייקל רואץ', לאמה קריסטי מקנאלי בארץ ישראל
מאמרים - טונג לן

פרק 5 - היכן עובר הקו שלך
מתוך סדרת מאמרים של לאמה דבורה-הלה
אשר התפרסמו במדור ניו אייג' בעיתון
NRG. למעבר למאמר בעיתון לחץ כאן

בפרקים הקודמים עסקנו בתיאור המרכיבים החיוניים בכל דרך רוחנית, שהם התפנית, החמלה והחוכמה. היכן בכל זה ממוקם הטונג לן? התרגול של טונג לן כלול כולו בתוך "הדרך השנייה של פיתוח החמלה". פיתוח החמלה חיוני להשגת המטרה האולטימטיבית של להגיע להארה, אך יכול להביא לתוצאות גם הרבה לפני זה, כבר בחיים אלה.

קיימות שתי שיטות ידועות בספרות הבודהיסטית לפיתוח ואימון תודעת הבודהיצ'יטה הנפלאה הזו. 'שיטת שבעת הצעדים' ו'שיטת החלפת עצמי בזולתי'.

האימון בטונג לן שייך לשיטה השנייה, של החלפת עצמי בזולתי. בשיטה זו יש שלוש רמות, שתפקידן לפתח את יכולתנו לחמול, את יכולת האמפתיה שלנו.
 

מיהו "אני" ומיהו "זולתי"

ברמה הראשונה אנו מחליפים את העצמי בזולת על ידי שימוש במבט העיניים. מרבית האנשים יעקבו בעיניהם אחר מה שהם רוצים. לכן דרך אחת להתאמן בהחלפת עצמי בזולתי היא לעקוב אחר עיניהם. ללמוד לראות מה הזולת רוצה דרך מעקב אחר מבטו. למשל אם אתם רוקדים במעגל ורואים מישהו שעומד בצד ומעוניין להיכנס למעגל, אתם מזמינים אותו פנימה, כלומר נותנים לעיניים של הזולת להנחות אתכם.

אני תמיד אוהבת לספר על הנזיר ג'מפה, שפירוש שמו אהבה. ג'מפה אוּמן על ידי מוריו בשיטה זו, וכשבאים אנשים חדשים למנזר, ג'מפה מסתכל איך הם שותים את התה שלהם; בלי או עם סוכר, עם חלב או בלי חלב, כוס קטנה, כוס גדולה, חם, בינוני או פושר. הוא לומד בעל פה מה כל אדם אוהב, וכך בדיוק אותו אדם מקבל את התה שלו בפעם הבאה כשהוא בא, מבלי אפילו לבקש. אולי תחשבו שזה מלאכותי, אבל אצל ג'מפה זה הפך לטבע שני. רמה ראשונה זו של "החלפת עצמי בזולתי" היא כביכול יותר נמוכה מן האחרות, אבל אם תתבוננו בה, תראו שהיא בפני עצמה כבר מהווה רמה גבוהה מאד של נתינה.

הרמה השנייה היא החלפת עצמי בזולתי. זוהי רמה יותר מתקדמת. כאן מדובר לא רק בלחפש מה הזולת רוצה ולתת לו את זה, אלא להעדיף בעצמנו את מה שהוא מעדיף. אם למשל אני אוהבת חלון פתוח וחבריי לחדר אוהבים חלון סגור, אני באופן מכוון אעדיף חלון סגור. זה עניין של תרגול, וככל שעושים את זה יותר, החמלה מתפתחת, וזה הופך לטבע שני והאושר הולך וגדל. ברמה השנייה אני נותנת משקל יתר למה שהזולת רוצה לעומת מה שאני רוצה, תוך השתדלות להפוך את זה לטבע שני אצלי. אדם המאומן בכך הוא כבר אדם קדוש.

ברמה השלישית יש טשטוש ומחיקת הקו ביני לזולתי. זה השלב המתקדם ביותר והוא כלל לא קל. בשלב השני יש עדיין אני וזולתי. בשלב השלישי ההפרדה הזו מיטשטשת לחלוטין. הדרך למחוק את הקו הזה היא ללמוד לזהות את ההבחנה שאני עושה במיינד שלי ביני לבין זולתי. הלאמות מלמדים אותנו שהבחנה

זו היא מלאכותית והסיבה שבגללה זה נראה לנו טבעי, זה רק בגלל שההרגל הזה מאוד מאוד מושרש בתודעתנו, ותו לא. ואת מה שמושרש אפשר לשרש.

ומדוע ראוי שנטרח לשרש הרגל זה? בגלל שכל הסבל שלנו בא ממנו. כל הסבל שלנו בא מההיאחזות הזו ב"אני" וב"שלי" לעומת "לא אני" ו"לא שלי". הלאמות אומרים שלמעשה זוהי הדרך היחידה להפסיק את הסבל שלנו: ללמוד לראות את השקר שבהבחנה הזו, וזה לא קל. ומצריך אימון רב.
דרך נוספת להסתכל על כך היא לחשוב שבמקום לטשטש את הקו, אנו משאירים אותו במקומו ומכניסים את כולם פנימה לתוך המעגל שקו זה תוחם. לפעמים זוהי דרך קלה יותר, כי אנשים מאוד אחוזים באגו שלהם. אז פה אנו אומרים: בסדר. תישארו עם האגו, רק תנפחו אותו במובן החיובי, ותכניסו את האחרים פנימה.

אנחנו עושים זאת באופן די טבעי כשיש לנו ילדים קטנים. אמהות עושות את זה עם התינוק שלהן. הן לומדות להאזין לצרכיו ולספק אותם הרבה לפני שהוא מסוגל להגיד להן מה הוא רוצה. הרבה פעמים הן מעדיפות את מה שהתינוק רוצה על פני מה שהן היו רוצות. משום מה, שם זה נראה לנו טבעי ואינסטנקטיבי. גם בעלי חיים עושים את זה. החוכמה היא לא לצמצם את זה לילדים שלנו או למה שאני מגדירה כ"שלי", כי כל עוד אני מגדירה את זה כ"שלי", אני עדיין מקובעת באותה פרדיגמה שבסופו של דבר גורמת לי סבל. הלאמות אומרים שההבחנה הזו בין "אני" ו"לא אני" היא הבחנה מלאכותית לגמרי וככל שמתעמקים יותר בלימוד, כך זוהרת האמת הזאת.

וזהו הקישור שבין החמלה והחכמה. עם התרגול של חמלה באמצעות השיטה של החלפת עצמי בזולתי, מתפתחת בהדרגה תובנה הולכת ומעמיקה ביחס לטבע האולטימטיבי של מיהו "אני" ומיהו "זולתי", דבר המפתח בנו את החכמה. ככל שחכמה זו מתעמקת, כך מתעמקת גם החמלה אל אותו ה"זולת", וזו מצידה שבה ומזינה את החכמה, וחוזר חלילה. בצורה זו אנו עולים על ספירלה מדהימה שהולכת ומרוממת אותנו בדרכנו הרוחנית.
 
גורמים תומכים במדיטציה

התמדה: זהו הגורם החשוב ביותר בכל התרגול המדיטטיבי. ישיבה סדירה של אפילו 10 דקות ביום עדיפה על ישיבה של שעה, אם שעה זו מתבצעת באופן אקראי. המדיטציה היא אימון שמטרתו לאלף ולמשמע את התודעה שלנו, ולהחזיר אלינו את השליטה בה. תוצאות האימון מצטברות מיום ליום, בדיוק כמו אימון בנגינה, או כל אימון אחר. לא ניתן להתקדם ללא הסדירות.

המורה הרוחני. המורה נותן השראה לתרגולנו, ומהווה בעצם מקור לכל הישג רוחני. להצלחת התרגול אנו רוצים לגייס לעזרתנו כל גורם שאפשר, וראש וראשון בהם הוא המורה הרוחני. הבודהא עצמו אמר לתלמידיו: לאחר שאעבור מן העולם אמשיך ואופיע בפניכם בדמות המורה הרוחני. ועל כן אנו נוהגים להזמינם אלינו בראשית כל תרגול. הם באים לייצג עבורנו את אותן הסגולות הנעלות שאנו שואפים לפתח בקרבנו, ועל כן נזמינם תמיד כדמויות זוהרות ומושלמות, הן מבחינה חיצונית והן מבחינת סגולותיהם.
 

התרגול

מצאו תנוחה נוחה, ושבו ללא תנועה.

לכו למקלט בתרגול רוחני, בדרך רוחנית. לכו למקלט אצל ישויות מוארות שרכשו ופיתחו חמלה, שפיתחו חוכמה ויכולים להדריך אותנו. לכו למקלט בחכמה ובחמלה שאותם תפתחו אתם בלבכם – שכן אלו הם ההגנות האולטימטיביות.

צרו מוטיבציה של חמלה על ידי כך שתחשבו על אדם שאתם מכירים ושהוא יקר ללבכם, שמתמודד עם איזה קושי, ושהנכם רוצים לעזור לו. צרו כוונה ומשאלה בלבכם לעזור לו במצוקתו.

וכעת התמקדו בנקודה הנמצאת בכניסה לנחיריים, ושימו לב לתחושה של מעבר האוויר פנימה והחוצה. סיפרו 10 נשימות. הספירה מתחילה תמיד בנשיפה. נסו בהדרגה להגיע למצב שבו דעתכם אינה מוסחת במשך 10 נשימות.

וכעת הזמינו אליכם יישות שהיא קדושה עבורכם ומסמלת בשבילכם סגולות רוחניות נעלות. דמות חומלת, חכמה, מפותחת ואוהבת. זה יכול להיות מישהו שאתם מכירים או ששמעתם עליו או עליה, או אפילו דמות דמיונית. הם לא חייבים להיות אנשים שחיים כרגע בינינו. כעת, ראו אותם בדמיונכם יפים וצעירים, ללא תלות בגילם הנוכחי. מושלמים גם חיצונית וגם פנימית, עתירי סגולות נעלות. דמו שגופם עשוי קרני אור זוהרות.

כעת התמקדו באדם היקר לכם שאת סבלו אתם שואפים לחסל. ראו אותו יושב בחדרו, אולי בקצה המיטה. נסו לראות את החדר במדויק עד כמה שאפשר, עם כמה שיותר פרטים. וראו גם אותו שם: ראו את הבעת פניו, את תנוחת גופו, את שפת גופו. ראו את החותם שהותירה בו הבעיה או המצוקה שאיתה הוא מתמודד.

צרו נכונות בלבכם לקחת מממנו את המצוקה ולהיות מוכנים להתחלף עימו. צרו רגש חזק של אהבה וחמלה כלפיו ונכונות לסבול את סבלו ובלבד שהוא לא יאלץ לסבול.

הישארו כמה דקות עם הנכונות הזו, ובחנו את כנות כוונתכם.

כעת הסיטו את הפוקוס לעבר המורה הרוחני שהזמנתם אליכם בתחילה, אותה דמות יפה, מושלמת וקדושה שיושבת לפניכם. בקשו מהם שיבואו ויישארו אתכם, וראו אותם נענים בשמחה להזמנתכם. ראו אותם קטֵנים לגודל אצבעוני ומתרוממים באוויר ונוחתים על קדקדכם, פונים לכיוון שאתם פונים אליו. בלבכם, במרכז החזה שלכם, בתוך תא קטן, הכינו להם כס יפהפה מרופד בפרחים ובכרית קטיפתית. ראו אותם גולשים ברכות ונוחתים על הכרית הזו. הם מאוד שמחים להיות אתכם ואוהבים אתכם עד בלי די. ראו אותם יושבים שם, קורנים, זוהרים, מדיפים ריח ניחוח ולגמרי מוכנים לעזור לכם כפי שנדרש.

וכעת הקדישו את הברכה והחסד שיצרתם במאמציכם במדיטציה למען אותו אדם סובל שאת סבלו אתם כל כך משתוקקים לחסל.

ולפני שתקומו ממקומכם צרו תחושת שמחה והכרת תודה על הלימוד שמגיע אליכם, ועל שהקדשתם זמן יקר מחייכם למטרה כל כך חשובה.

בפעם הבאה: חציו הראשון של הטונג לן – הלקיחה.
 

להקלטות משעורים שלימדה לאמה דבורה-הלה על מדיטציית הטונג לן לחץ כאן