שורה זו על מנת לחזק את הפנייה. כי ככל שהרגש המלווה יותר חזק (במקרה זה, באמצעות אהבתו של התלמיד ללאמה), כך הקארמה יותר חזקה!

ומה אומר הפסוק? המתרגל הרוחני כאן מתפלל ללאמה שייתן לו את הנכונות והיכולת לקחת על עצמו את כל סבלם של האחרים, לתת לזרעים קרמיים קשים אלו להבשיל אצלו, ולתת להם את כל אושרו וטובו שזרע הוא במעשיו הטובים.
זה אולי אחד הפסוקים הקדושים ביותר שאני יכולה לחשוב עליו. זהו הלב של תרגול הטונג לן.
 

היותי מוכנה לקחת מהזולת את כל כאבם וסבלם. היותי מוכנה לסבול במקומם. היותי מוכנה לתת להם ליהנות מטובי.

במהלך התרגול של הנחייה זו (כפי שהנחינו מאז פרק 6) אנו שואפים אלינו את כאבו של הזולת, בצורת עשן שחור, ומשמידים אותו בתוכנו. אולי שמתם לב (אלו מכם שעוקבים אחר התרגול), שיש רגע של אי נוחות לפני השמדת הכאב. זה אמור להרגיש לא נוח להכניס את הכאב פנימה, וזה סימן טוב. אותה אי נוחות מעידה שאתם עכשיו עובדים כנגד אותו יצר אנוכי שהוא, על פי הפנצ'ן לאמה, "העצום במזיקים"; זה אמור להרגיש לא נוח, כי זה לגמרי מנוגד להרגלנו, מנוגד לנטייה ה"טבעית" שלנו להרחיק מאיתנו סבל ולהביא אלינו אושר.

אם אתם מכניסים אליכם את הכאב, למרות אותה אי-נוחות, הרי שבכך אתם מחסלים בהדרגה את הקירות, את החומות העבות האלה שסביב הלב, של הוקרת עצמכם בלבד, והלב נפתח לחמול. וכאשר הלב נפתח לחמול, הרי שהוא נפתח לזולת, ואתם מפתחים בהדרגה יכולת לדעת מה אחרים צריכים. זהו המפתח לחוכמה. זהו המפתח לכל אושר.

אז במידה ואתם מרגישים אי-נוחות, זה סימן טוב. זה סימן שאתם עכשיו שוחקים את החומה הזאת. מה ששוחק אותה הוא הרגע שבו אתם נוטלים שאיפה אחת גדולה ומכניסים אל קרבכם את כדור הסבל של הזולת. ואתם עושים זאת למרות הרתיעה הטבעית. התרגול עובד כאשר אתם מוכנים לקחת מאחרים את סבלם. אתם מנקים אותם מכל העשן השחור הזה ושואפים אותו פנימה אליכם. לאחר שעשיתם זאת, אתם משמידים את הסבל הזה ולא נשארים עימו. אבל חשוב לעבור דרך הרגע הלא כל כך נוח של השאיפה.

השאיפה שתיארנו, והשלבים שקודמים לה במדיטציה שתרגלנו עד כה, מהווים את החלק הראשון של מדיטציית הטונג לן, דהיינו הקטע של "לקיחת הכאב". בחלקו השני של הפסוק שלעיל עובר הפאנצ'ן לאמה לתאר את חלקה השני של המדיטציה, החלק של הנתינה, באומרו:

וכן שאוכל לתת להם כל טוּבי ואושרי,
ובכך להבטיח שכל אחד מהם יזכה בכל אושר.

כעת אנו מוכנים להרחיב את המדיטציה שלנו, ולשלב בה את הנתינה בנוסף ללקיחת הכאב. בכך אנו יוצרים גרסה מלאה של הטונגלן.
 

השלבים המקדימים והמסיימים מובאים כאן בקיצור. פירוט נוסף תוכלו למצוא בפרקים הקודמים בסדרה. אנא חזרו ועיינו בהם.

שבו בנוח, ללא תזוזה, והקפידו על גו ישר.

שלבים מקדימים:
פיתוח ריכוז: התמקדו בנקודה בכניסה לנחיריים, ושימו לב לתחושה של מעבר האוויר פנימה והחוצה. סיפרו עשר נשימות, החל בנשיפה. במידה שדעתכם הוסחה, התחילו לספור מהתחלה.

הליכה למקלט: לכו בלבכם למקלט בדרך הרוחנית; בישויות מוארות שרכשו ופיתחו חמלה וחוכמה מדהימה בלבן, ויכולת להדריך אותנו. ובחכמה הנשגבה שתפתחו אתם בלבכם.

מוטיבציה של חמלה:  צרו כוונה בלבכם לעזור לאותו אדם יקר ללבכם, שהנכם רוצים לעזור לו/לה במצוקתם.

הזמנת הלאמה: הזמינו אליכם ישות קדושה, שמסמלת עבורכם סגולות נעלות של חמלה, חוכמה ואהבה. בדמיונכם, ראו אותם יפים וזוהרים, עתירי סגולות נעלות לאין שיעור.

קידה מנטלית: התמקדו באחת או יותר מתכונותיהם הנשגבות, של חוכמה נשגבה, אהבה נשגבה לכל חי וללא תנאי, חמלה חובקת כל, וכו', והעריצו תכונה זו בלבכם.

מנחה מנטלית: הגישו למורה מנחה שתענג את חושיו: דבר יפה, שקיעת שמש, צלילים וריחות נעימים, פרחים, קטורת, בגד נאה. תנו בשפע ודאגו לערוך ולהגיש מנחתכם כיאות. ראו את המורה מקבל/ת את מנחתכם ברצון!

וידוי: חשבו על מעשה, אמירה או מחשבה שאינכם גאים בו, שהיה בו משום פגיעה בזולת. התוודו על דבר זה כעת, בפני הדמות הקדושה של הלאמה, וסלקו זאת מתודעתכם.

שמחה: היזכרו בדבר מה חיובי שעשיתם או אמרתם או חשבתם, או במעשה טוב שראיתם שמישהו אחר עושה, ושמחו בכך. זה יכול להיות כל אדם, או שתוכלו להתמקד במעשיהם הקדושים, של צדיקי העולם.

הפצרה בלאמות שימשיכו ללמדנו: פנו אל דמות הלאמה שלפניכם, ובקשו ממנה להמשיך ולהעתיר עליכם לימוד שיביא תובנות בלבכם, ויביא להגשמת כל מטרותיכם בדרך הרוחנית. עשו זאת מעומק הלב.

הפצרה בלאמה שלא יעזבו אתכם: פנו אל הדמות הקדושה שלפניכם, שבכוחה להוציאכם מכל סבל, ולהביאכם אל האושר של הארה, ובקשו מהם שישארו עמכם ולא יעזבו אתכם.
 

לקיחת הכאב: בחרו אדם שסובל סבל פיזי, מנטלי, כלכלי או רגשי ושאתם הייתם רוצים לעזור לו. דמו את המצב של אותו אדם כרגע, איפה הוא יושב? איך נראה החדר שבו הוא נמצא? עשו זאת עם כמה שיותר פרטים. ראו אותם, את הבעת פניהם, את שפת הגוף שלהם.

ראו עצמכם יושבים מולם, רואים ובלתי נראים, כעין מלאך שיושב לפניהם. התחברו שוב לכוונה ולרצון שלכם לעזור להם, והשתמשו בנשימה שלכם כמשאבה. בהתחלה דמיינו את הבעיה שמציקה להם כמעין חומר שחור שמתפשט בכל גופם, גם אם מדובר בבעיה מנטלית.

הנשימה שלכם עובדת כעת כמשאבה ומרכזת את החומר השחור מגופם בהדרגה, תוך כעשר נשימות, אל עבר מרכז בית החזה שלהם, בתוך כדור קטן ושחור. קחו כמה נשימות וראו שזה קורה אצלם.

ראו את כל הזפת השחורה נאספת לכדור קטן במרכז החזה שלהם. אתם יכולים לכלול שם את כל מה שמציק להם, בנוסף לבעיה הספציפית שאתם עכשיו רוצים לעזור להם בה. כולל קארמה פוטנציאלית שעוד לא הבשילה, גם את הסבל הפוטנציאל. הכל מתאסף שם לתוך הכדור השחור הזה.

וכעת קחו עשר עד חמש עשרה נשימות נוספות. המשיכו לשאוב את כל התוכן של הכדור השחור דרך קנה הנשימה שלהם ודרך האף שלהם, בזרזיף שחור ודק החוצה. ראו איך כל החומר השחור יוצא מהם ומתנקז לפני הפנים שלהם, ביניכם ובינם, כענן שחור. הענן תלוי באוויר, לא נוגע בהם אבל גם לא נוגע בכם.
כעת התמקדו במרכז החזה שלכם ושם, בדיוק במרכז, לכיוון הגב, קרוב לעמוד השדרה, קצת לפניו, יש תא קטן, ובתוכו יש להבה, כמו להבה של נר, והלהבה הזו מסמלת את האנוכיות והבורות שלכם. את האחיזה שלכם ב"אני", בְּ"שלי", שזה שורש כל הרע ושורש כל הסבל שיש בכל אחד מאיתנו.

וחישבו איזה חלק גדול מיומכם ומחייכם האנוכיות הזו גוזלת; איזה חלק גדול מחייכם אתם עסוקים ב"אני" וב"ְּשלי", והחיים שלכם נגנבים. התמקדו כעת בלהבה וזיכרו את המשמעות שלה. ושוב צרו רצון לקחת את כל הסבל מן האדם שלפניכם. צרו מוטיבציה מאד חזקה לשחרר אותם מכל מצב של סבל: פיזי, מנטלי, רגשי, כספי - מה שזה לא יהיה.

כשאגיד "עכשיו!" קחו שאיפה אחת ארוכה ותשאפו את כל הענן הקטן השחור הזה אליכם, תרכזו אותו בכדור קטן במרכז החזה שלכם, תנו לו לרחף בדיוק מעל הלהבה, והפילו אותו בבת אחת אל הלהבה, וראו את הכדור נשרף ואת הלהבה נמוגה תוך שהיא מכלה את כדור הסבל, ונותר רק ענן קטן של עשן לבן, עד שגם הוא נמוג.

עכשיו!

עכשיו כיליתם את כל מה שהציק לאותו אדם סובל. הרגשה נפלאה מתפשטת בחזה. יש תחושה גדולה של רווחה. הביטו בעיני רוחכם על אותו אדם וראו כיצד הוא נראה ללא המצוקה שלו, איך זה משפיע על הבעת פניהם ועל שפת גופם? ראו אותם קלים, מופתעים מן השינוי בחוויה שלהם בתוצאה מהסרת נטל שאותו הם אולי סחבו שנים ארוכות, ואולי הפך חלק מעולמם.

הנתינה:

כעת צרו כוונה לתת להם כל אושר, למלא אותם בכל מה שטוב: פיזית, מנטלית, בבריאות טובה, בחיים טובים, שפע, חמלה, חוכמה, הרבה חברים וידידים, כל מה שהם מתאווים לו ואפילו יותר, והחליטו בלבכם שאתם הולכים לתת להם את כל זה. זהו שלב הנתינה.

מלאו את לבכם בכל מה שטוב, בצורת אור זהוב, וראו כיצד ממרכז החזה שלכם פורצות אינספור קרניים טובות, זהובות, מחממות, עם נוגה נפלא, והקרניים האלה פורצות בשפע רב ובעוצמה מרובה עוד ועוד, וממלאות את גופכם, ואתם מלאים עכשיו אור. אתם מלאים באור והאור מכיל בתוכו את כל האושר שיש. והוא ממשיך ופורץ דרך נקבוביות עורכם ועוטף אתכם. כשהאור עוטף אתכם וממלא אתכם מבפנים, כל הצרכים הפיזיים שלכם מסופקים. כשהוא עוטף אתכם מבחוץ, כל הצרכים הרגשיים, הנפשיים והרוחניים שלכם מסופקים.
תנו לאור להמשיך ולעטוף את האדם שמולכם. וכעת ראו שכל נשיפה שלכם שולחת אליהם עוד ועוד אור, והם מתחילים לשאוף אותו פנימה, עד שגם הם לגמרי מלאים אור מבחוץ ומבפנים, והכל טובל באור; גם אתם וגם הם. ראו שנתתם להם כל מה שטוב, כל מה שהם רוצים ואף יותר, וגם לכם לא חסר דבר.
 

בקשו מהלאמה להישאר אתכם: פנו אל דמות הלאמה. בקשו שתבוא אליכם. ראו אותה נענית' בשמחה. קטֵנה ונוחתת על קדקדכם, וגולשת ברכות אל הכס שהכנתם לה בלבכם. שם היא יושבת, זוהרת, שמחה להיות אתכם ואוהבת אתכם עד בלי די.

הקדשה: הקדישו את הברכה של המדיטציה הזו לאדם שלפניכם, שאת מצוקתו שאפתם להקל.

לאט, לאט, פקחו את העיניים.

להקלטות משעורים שלימדה לאמה דבורה-הלה על מדיטציית הטונג לן לחץ כאן