|
|
|
|
|
|
פרק
10 -
קארמה פוליס
מתוך סדרת מאמרים של לאמה דבורה-הלה
אשר התפרסמו במדור ניו אייג'
בעיתון NRG.
למעבר למאמר בעיתון
לחץ כאן |
|
|
|
בפרק הקודם תיארנו את קבוצת האנשים המכונים Arya (פַּקְפָּה, בטיבטית), אותם אנשים שפיתחו את החוכמה שלהם למידה מושלמת וחווים את כל עולמם כמושלך מתוכם, כלומר כפרי מעשיהם בעבר. בפרק זה הייתי רוצה להוסיף ולפרט את האופן שבו אנו יוצרים את עולמנו, כפי שתואר על ידי הבודהא.
אנשים שהפנימו את התובנה הזו, שכל מה שקורה לנו בחיים האלה מקורו בזרעים שאנחנו זרענו בחיים אלו או בחיים קודמים, גם אם טרם הגיעו למדרגה הנעלה של הפַּקְפָּה, כל עולמם משתנה. כל התגובות שלהם כלפי מציאות תהיינה שונות לגמרי.
אם האדם הפוגע בי נתפס כרע מצד עצמו, ובעל תכונה להיות גס רוח או רע, הרי שבדרך כלל אגיב על ידי החזרת עלבון או ביקורת, או אפילו אם לא אומר דבר, עדיין אבקר אותו במחשבתי ובלבי. ובעשותי כך אני זורעת זרע מושלם אשר, לכשיבשיל, יביא את הפגיעה הבאה.
ברגע שאני מבינה שאין לדברים, כולל האנשים שפוגעים בי, שום טבע עצמי, ושאני זו שמשליכה עליהם תכונות כאלה או אחרות בשעה שמבשילים הזרעים הקארמיים שזרעתי בעבר וכופים עלי ראייה מסויימת, הרי שהבנה זו תביא בהדרגה לשינוי בהרגלי התגובה שלי, וחיי ישתנו מן הקצה אל הקצה.
כאשר זרע קארמי מבשיל, חוזר אלי מה שזרעתי בעבר, ובו בזמן הקארמה הזו מתכלה. בדיוק כפי שמתכלה הזרע בטבע כאשר הוא הופך לנבט. במעשיי זרעתי וצברתי קארמה, וכאשר היא מבשילה, האנרגיה שבה התכלתה. בעצם זה שצעקו עלי התכלתה הקארמה שזרעתי כשצעקתי אני בעבר.
אם את כל זה אני מבינה, מהו הדבר ההגיוני לעשות במצב שבו למשל צועקים עלי? ראשית לא אחזיר. אשתוק ולא אצעק בחזרה. זה המינימום. האדם שמבין היטב את פעולתה של הקארמה והפנים הבנה זו היטב אל קרבו, לעולם לא ישיב מכה על מכה, כעס על כעס, בקורת על בקורת, וכן הלאה, שכן אלו בדיוק התגובות שמבטיחות את סבלו בעתיד! להפך: אדם זה מבין היטב שבעצם העובדה שפגעו בו התכלתה קארמה שלילית, ובאופן פרדוקסלי האדם שפגע בו - בעצם עזר לו! עכשיו, אם יצליח לרסן את מעשיו ומחשבותיו ולא ישיב להם כגמולם, הרי שבהדרגה, מיטהר עולמו מן הרע.
|
|
|
|
אין לנו כל שליטה על ההווה! על פי הבודהיזם, הסיבה שאנו ממשיכים לסבול היא משום שלא הבנו לעומק את החוקיות הקארמית, את האופן שבו הדברים באים לידי קיום בעולמנו, מה שנקרא בבודהיזם "התהוות מותנית". בשל אי הבנה זו יש לנו תגובות אינסטינקטיביות שהן שגויות, ואשר גורמות לנו להמשיך ולצבור את הסיבות לסבל. הפָּאקְפּוֹת, אותן ישויות עליונות, מבינים את כל זה ברמה מאד עמוקה, מאחר שראו אמת זו בחוויה ישירה, במדיטציה עמוקה. הבנה עמוקה זו מעניקה להם תודעה חדה כלהב היהלום המסוגלת להבקיע דרך הבורות, נותנת בידיהם כלי מדהים לחסל את סבלם, ומביאה אותם, בסופו של דבר, לנירוונה.
למן הרגע שאדם משיג את התובנה הזאת בצורה עמוקה, ועד שיראה שינוי בחייו, צפויה תקופת ביניים, שבה הקארמות הישנות ממשיכות להבשיל, וקצב הצבירה של קארמות שליליות יורד באופן דרסטי. ולמרות שעדיין מופיעה מידה מסויימת של סבל, הפקפה יודע שהסבל הולך ומסתיים.
לא רק שהפקפות מפסיקים לזרוע זרעים קארמיים שליליים, אלא שהם גם מתחילים לזרוע כמות רבה של זרעים מבורכים אשר עם נביטתם יביאו אושר רב. היותם מודעים לתהליך, ותובנתם העמוקה, הופכים את הפקפות לאנשים חסרי כל פחד!
לאן מובילה תובנה זו? מעבר לכל מה שנוכל להשיג בדמיון. התובנה של הפקפה לתוך טבעה האולטימטיבי של המציאות תביא בסופו של דבר, לאחר אימון נוסף, להארה המלאה של הבודהא: גוף זוהר ומדהים, עשוי אור, ותודעה כל-יודעת, חמלה עצומה כלפי כל הברואים ויכולת לעזור לכל.
תרגול הטונג לן מבוסס כולו בהבנה זו של חוקיות הקארמה ולכן מהווה תרופת נגד לדברים שאנו שונאים, ומביא לנו אושר. אנו שונאים להיות במצוקה, אנו שונאים שלא עוזרים לנו כשאנו צריכים,
אנו שונאים להיות במחסור, אנו שונאים להיות חולים. הטונג לן הוא אמצעי להפוך את את כל זה. במדיטציית הטונג לן אנחנו לוקחים מהזולת את כאבו ונותנים לו אושר, ובכך זורעים זרעים שיסייעו לנו להיפטר מכאבנו אנו ולמצוא אושר בעצמנו.
זה כל הסוד. זה כמעט טריוויאלי, וזה כל כך הפוך לאינסטינקט שלנו! זה לגמרי הפוך ממה שאמא אמרה לנו. האינסטינקט שלנו אומר, למשל: עכשיו רע לי אז אני אלך ואדאג לעצמי ואעשה לעצמי כוס תה. לפי החוכמה הבודהיסטית - אם עכשיו רע לי, אז אני צריכה לעשות כוס תה למישהו אחר שאולי צריך אותה!
קל להקשות כאן ולומר: לפעמים אני עושה לעצמי כוס תה וזה עוזר, ואני מרגישה קצת יותר טוב. הפקפה שמבין את הסיבתיות הקארמית יאמר: אם את מרגישה קצת יותר טוב, זה בגלל שעזרת למישהו בעבר, וזרע קארמי זה מבשיל כעת. כוס התה היא רק האופן שבו קארמה זו מבשילה, אך אין היא, מצדה היא, מהווה גורם ישיר להרגשה הטובה. אין קשר ישיר בין כוס התה וההרגשה הטובה. ולראייה: יש אנשים ששותים כוס תה ונהנים ממנה, ואחרים לא, ואף עלולים לקבל כווייה. כך שאין לכוס התה התכונה להיות מרגיעה מצידה היא!
חשוב לזכור שאחד הכללים החשובים של קארמה הוא שתמיד יש פער זמן בין הסיבה לתוצאה, בין הזרע לעץ. התוצאה איננה בו-זמנית לסיבה. וזאת השגיאה הגדולה שאנחנו עושים - אין לנו כל שליטה על ההווה! ההווה הוא הבשלה של קארמה שנזרעה בעבר, ומעשינו כעת זורעים זרעים לעתיד. אינני מרגישה יותר טוב או פחות טוב בגלל כוס התה, כי אם בשל קארמה מן העבר שמבשילה עכשיו! תמיד יש פער זמן של הבשלה. ככל שתעיינו בזה ותבינו את זה יותר ויותר, כך לאט לאט, ייפחת הסבל בחייכם.
|
|
חוקים של קארמה הבנה טובה של מנגנון הפעולה של קארמה מצריכה לימוד מעמיק. הקורא המעוניין יוכל למצוא קורס שלם בנושא זה כאן. במסגרת זו נביא תיאור מקוצר.
בפרק הקודם הזכרנו את החוק הראשון של הקארמה האומר כי התוצאה שמבשילה דומה באופיה למה שנזרע. אנא, שובו לעיין בהסבר חשוב זה.
החוק השני של הקארמה הוא שהתוצאה תמיד יותר גדולה מהסיבה. בדיוק כמו שבטבע העץ הרבה יותר גדול מהבלוט. הזרעים הקארמיים שצברנו במעשינו דוגרים להם במדגרה של התת-מודע שלנו, וצוברים שם אנרגיה, וככל שהם "דוגרים" שם יותר זמן, כך הם הולכים ומתעצמים.
החוק השלישי אומר
שקארמה שלא נזרעה לא תוכל לשאת פרי. חשוב להבחין שלמרות פשטות הניסוח, משמעותו של חוק זה עמוקה ביותר: אם אני רוצה להשיג בחיי תוצאה מסוימת, מוטל עלי, ועלי בלבד, לזרוע את הזרעים שיניבו תוצאה זו, ואז לחכות לנביטה. הדברים לעולם לא יקרו מעצמם! האמירה המקובלת "יהיה טוב" היא חסרת כל משמעות אם איננו מבינים איך לזרוע את הטוב.
בדרך כלל, בחיי היום יום שלנו, דעתנו מוסחת, וההתניות הישנות שולטות בתגובותינו ומשמרות את המצב הקיים. (זה במקרה הטוב; למעשה אם נעזוב את הדברים לנפשם הם ילכו וידרדרו). יש על כן יתרון עצום בעבודה על שינוי התניות אלה באמצעות תרגול, למשל באמצעות מדיטציית הטונג לן. שם יש לנו הזדמנות מבוקרת לזרוע את הזרעים הקארמיים הרצויים, וכאשר אלה יבשילו - התוצאות יבואו מעצמן, ואין צורך בשום מניפולציה. על נושא זה נרחיב בפרקים הבאים.
כשאנו רואים למשל אנשים שהם מאוד נדיבים ונותנים, ולעומתם אחרים שהם קמצנים ולא נותנים. אז אנו אומרים בבורתנו: לזה יש תכונה כזו ולזה יש תכונה כזו, כאילו שזה בא מהם. כאילו שזה טבעי להיות כך או אחרת. בבודהיזם אנחנו אומרים: האדם הנדיב תרגל הרבה נתינה במשך גלגולים רבים, ועכשיו יש לו תכונה של להיות נדיב. הוא לא "נדיב באופן טבעי", מצד עצמו. הוא תרגל, וזה הבשיל.
תוצאה קארמית נוספת של נתינה היא שפע. על פי חוק זה של הקארמה, אין שום מסתורין בשפע. כל מה שצריך זה להיות נדיב, לאורך זמן, ולחכות שהזרעים יבשילו. זה הכל.
החוק הרביעי של הקארמה אומר שזרע שנזרע לעולם לא ייעלם מעצמו. כל הרישומים הקארמיים שהמעשים שלנו מותירים בתודעתנו נשמרים בה, לעתים במשך עידנים, ואין לדעת מתי תבוא שעתם להבשיל! מה שנראה כתאונה, למשל, איננו אלא הבשלה שכזו, ועל פי הסבר זה בעצם אין בכלל תאונות - יש הבשלה קארמית מלווה מצדנו באי הבנה של המתרחש. על פי המסורת הזו יש דרך לטהר את המאגרים העצומים של קארמה שאנו נושאים בתודעתנו, אך זהו נושא ללימוד נפרד.
|
|
תרגול מדיטציה תנאים תומכים במדיטציה:
הסתפקות במועט ושמחה במה שיש. תרגול מדיטטיבי הוא מטיבו התכנסות פנימה. כדי שזו תצליח חיוני לתמוך בה על ידי יצירת גישות מנטליות מתאימות. אחת החשובות ביניהן היא הימנעות מהשתוקקות להרבה דברים. הנהייה לחפש הרבה כסף, אירועים, טיולים, מפגשים, גירויים של החושים, וחוויות "מעניינות" למיניהן, תתבטא בתודעה תזזיתית שמתקשה להתמקד באובייקט המדיטציה, או עסוקה בחיפוש אחר הנאות החושים. המודט הרציני יטפח אם כן התייחסות זו של הסתפקות במועט ושמחה בחלקו.
שלבים מוקדמים:
שמחה: בפרק הקודם תרגלנו וידוי שמטרתו לסלק מכשולים למדיטציה הבאים ממצפון לא נקי. בשלב זה אנו עושים את ההפך: אנו שואפים לצבור גורמים חיוביים שיתמכו במדיטציה, וזאת על ידי שמחה במעשים הטובים, שלנו או של אחרים. אנו אומרים ששמחה כזו צוברת לנו קארמה שהיא 10% מזו של העושה. מכאן ששמחה בחסדם של מורינו הרוחניים ושל אנשים קדושים צוברת לנו הרבה קארמה טובה, ובזול!
|
|
התרגול נמשיך לתרגל את הלקיחה ולבנות את השלבים המקדימים. טוב בתחילה להקדיש יותר זמן לשלבים המקדימים – הם יוצרים בסיס נפלא להצלחת המדיטציה, ומהווים מדיטציה בפני עצמה. פירוט על אותם השלבים שכבר נלמדו תוכלו למצוא בפרקים הקודמים.
שבו בנוח, ללא תזוזה, והקפידו על גו ישר.
פיתוח ריכוז: התמקדו בנקודה בכניסה לנחיריים, ושימו לב לתחושה של מעבר האוויר פנימה והחוצה. סיפרו עשר נשימות, החל בנשיפה. במידה שדעתכם הוסחה, התחילו לספור מהתחלה.
הליכה למקלט: לכו בלבכם למקלט בדרך הרוחנית; בישויות מוארות שרכשו ופיתחו חמלה וחוכמה מדהימה בלבן, ויכולת להדריך אותנו. ובחוכמה הנשגבה שתפתחו אתם בלבכם.
מוטיבציה של חמלה: צרו כוונה בלבכם לעזור לאותו אדם יקר לכם, שהנכם רוצים לעזור לו/לה במצוקתם.
הזמנת הלאמה: הזמינו אליכם ישות קדושה, שמסמלת בשבילכם סגולות נעלות של חמלה, חוכמה ואהבה. בדמיונכם, ראו אותם יפים וזוהרים, עתירי סגולות נעלות.
קידה מנטלית: התמקדו באחת או יותר מתכונותיה הנשגבות של אותה ישות, של חכמה נשגבה, אהבה נשגבה לכל חי וללא תנאי, חמלה חובקת כל, וכו', והעריצו תכונה זו בלבכם.
מנחה מנטלית: הגישו למורה מנחה שתענג את חושיהם: דבר יפה, שקיעת שמש, צלילים וריחות נעימים, פרחים, קטורת, בגד נאה. תנו בשפע ודאגו לערוך ולהגיש מנחתכם כיאות. ראו את המורה מקבל/ת את מנחתכם ברצון!
וידוי: חשבו על מעשה, אמירה, או מחשבה, שאינכם גאים בהם, שהיה בהם משום פגיעה בזולת. התוודו על דבר זה כעת, בפני הדמות הקדושה של הלאמה וסלקו זאת מתודעתכם.
שמחה: היזכרו בדבר מה חיובי שעשיתם או אמרתם או חשבתם, או במעשה טוב שראיתם שמישהו אחר עושה, ושמחו בכך. זה יכול להיות כל אדם שתבחרו, או שתוכלו להתמקד במעשיהם הקדושים של צדיקי העולם.
|
|
גוף המדיטציה חיזרו על "לקיחת כאב" כפי שפורט בפרק 6
שלבים מסיימים
בקשו מהלאמה להישאר אתכם: פנו אל דמות הלאמה. בקשו שתבוא אליכם, וראו אותה נענים בשמחה. הדמות קטֵנה ונוחתת על קדקדכם, וגולשת ברכות אל כרית קטיפתית שהכנתם לה בלבכם. שם היא יושבת, זוהרת, שמחים להיות אתכם ואוהבת אתכם עד בלי די.
הקדשה: הקדישו את הברכה של המדיטציה הזו לאדם שלפניכם, שאת מצוקתו שאפתם להקל.
לאט, לאט, פקחו את העיניים.
בפרק הבא: על הקשר שבין הישארות התודעה, הוקרת הבריות וההארה של הבודהא.
להקלטות משעורים שלימדה לאמה דבורה-הלה על מדיטציית
הטונג לן
לחץ כאן |
|
|
|
|
|
