בגלגל החיים יש גם יצורים המכונים פְּרֶטוֹת, או רוחות רעבות. חלקן מתוארים לפעמים כבעלי פה זעיר בגודל סיכה ובטן ענקית שלעולם לא ניתן להשביעה. מעין קללה איומה שבאה מחיים של בזבוז, או לחילופין מחיים של קמצנות, אחיזה ואי-נתינה. כשתודעה כזו עוזבת את הגוף, הקארמה תשליך אותה לקיום מאוד סובל. יש סוגים רבים של פרטות, ורובם נידונים לחיים ארוכים של מחסור, רעב וצמא איומים, ושל חוסר סיפוק כרוני. הן סובלות סבל רב, אך כמו יצורי הגיהנום ובעלי החיים, גם הן ראויות לחמלתנו.

בגלגל החיים יש גם ייצוג ל'יצורי העונג', יצורים דמויי אלים מיתולוגיים, שחייהם ארוכים ומענגים בהרבה משלנו, אך הם אינם בני אלמוות. הם נהנים מהבשלה של קארמה מדהימה שצברו במשך עידנים רבים, וחייהם רוויים בעונג רב. משום כך גם אין להם שום מוטיבציה לחפש דרך רוחנית - כי למה להתאמץ אם הכל טוב?

בבורותם הם ממשיכים להתענג עד שקארמה זו מסתיימת. אלא שאז, משכילו את כל הקארמה הטובה, הם מוכרחים ליפול לקיום סובל, כי נותרו רק זרעים של קארמה קשה. ונפילה זו, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, היא מכאיבה ביותר. יסוריהם רבים ועל כן גם הם ראויים לחמלתנו, שכן הנאתם זמנית בלבד.
 

מה שמייחד את חיינו כבני אנוש הוא שילוב של סבל עם מידה של עונג. אנחנו לא כל הזמן מתייסרים בכאב כמו היצורים בעולם הרוחות הרעבות או בגיהנום, ואנחנו גם לא כל הזמן מתענגים. יש בחיינו מחלות, זיקנה, מוות ואסונות אחרים. השילוב הזה ממריץ את חלקנו להתחיל לחפש כיצד נוכל להיחלץ מהגלגל, ויחד עם זאת יש לברי המזל שבינינו מספיק פנאי ומשאבים לעלות על דרך רוחנית ולתרגל אותה.

על פי הקוסמולוגיה הבודהיסטית כבר חיינו אינספור גלגולים, והיינו אינספור פעמים בכל אחד מן היקומים המיוצגים בגלגל, אך טרם למדנו להיחלץ ממנו. כולנו כבר היינו אינספור פעמים חיות טורפות וכולנו צברנו זרעים קארמיים קשים שאנחנו נושאים בתודעתנו, ואשר עלולים בקלות מרובה להשליכנו לשם שוב עם תום הגלגול הנוכחי.

אלא שהמטרה של כל התיאור הזה היא לא להפחיד ולאיים כי אם להראות שיש דרך החוצה! בתיאור של גלגל החיים הבודהה ניצב מחוץ לגלגל, ומורה באצבעו את הדרך החוצה, לעבר גן העדן.

רבים טועים לחשוב כי הבודהיזם הוא דרך למצוא שלווה, שחרור ממתחים והשלמה עם המציאות. כל זה אמנם קורה בדרך, אך הבודהה לא לימד חמישים שנה רק כדי ללמדנו להירגע. הבודהה לא תיאר רק יקומים ועולמות שונים, ואף המדיטצה שהוא מלמד אינה מטרה בפני עצמה, כי אם אמצעי בלבד. לכשנשאל על ידי תלמידיו ענה הבודהה: "כל מטרתי היא ללמד אתכם כיצד לצאת מגלגל הסמסרה, ולחסל כל צורה של סבל שיש, כולל מחלות, זקנה ומוות". בציור של גלגל החיים, שעוצב על ידי הבודהה עצמו, אומר הבודהה (בתרגום חופשי):

אם תלך בדרכי,
ותשמור על אורחות המוסר,
יכול תוכל לרמוס את המוות,
כפי שפיל רומס בקתת קש.

וכפי ששאלנו קודם, נוכל גם לשאול: מי בנה את גן העדן? מי החברה שזכתה בחוזה על הרקיע השביעי? באחת הסוטרות אומר הבודהה:

שפע רב של פרחים ביפי תפרחתם,
ארמונות של זהב מרהיבים ביופיים,
אין מקום בו תמצא את יוצרם שאיננו,
שכן מופיעים הם בכוחו של מושג.
וכך כל העולם – אך ורק בכוחם של תווית ומושג.

גם חוויה של גן עדן היא הבשלה קארמית, וכשהקארמה מבשילה, אי אפשר לעצור בעדה. הגיהינום וגן עדן שניהם ריקים מכל קיום עצמי. אם צברנו חסד רב בחיינו, ייכפה עלינו למצוא את עצמנו בגן עדן.
מה שמדהים הוא שכל התיאורים המיסטיים והמדהימים האלה הם כולם תוצאה הגיונית לחלוטין של מנגנון הקארמה והריקות. ה"ניסים" שקורים, החוויות המיסטיות העמוקות ביותר, כולן תוצאות של דרך הגיונית וצלולה, שמבוססת על הבנה של חוקי הקארמה והריקות ויישומם, בהנחיית מורה מיומן/מיומנת.

ואין כמו מדיטציית הטונג לן על מנת להתחיל ולצבור את החסד הרב בלבנו. המדיטציה הבאה מציגה דרך נוספת וחשובה להרחיב עוד יותר את מעגל החמלה, וזאת בהתאם לצורות הקיום השונות בגלגל. כעת לא רק נרחיב את מעגל החמלה לסוגים השונים של אנשים בחיינו, כי אם נכלול בתוכו גם בעלי חיים, פרטות, את יצורי הגיהנום, את האלים, ואת כל שאר צורות הקיום במעגל החיים הסמסרי. במדיטציה שלפנינו אנחנו פורשים את חמלתנו על היצורים המתייסרים באש התופת של הגיהינום.
 

שבו בנוח.

בצעו את הצעדים המקדימים למדיטציה כפי שתוארו בפירוט בתחילת הסדרה. בפרק 13 ובפרקים שקדמו לו.

כעת דמו שאתם כמו עוף בשמים, מסתכלים כלפי מטה ורואים מישור ענק ושטוח של אדמה חומה ושמש חמה יוקדת.

דמיינו שהאדמה הולכת ומתלהטת והופכת לפלדה מלוהטת. היא ממשיכה להתחמם ולהתלהט, ולהבות קטנות מתחילות לרוץ על פניה. בעודכם מסתכלים מלמעלה אתם רואים אנשים עירומים רצים אנה ואנה, צורחים בכאב ובפאניקה איומה. אתם מבינים שאתם מסתכלים על אחד ממדורי הגיהינום, והיצורים שם סובלים סבל נורא. הם רצים על פני הלהבות ומנסים לשווא לברוח, אבל אין לאן לברוח - הכל בוער. רגליהם נשרפות, אך קללת הגיהינום אינה מאפשרת להם למות. הם נאלצים שוב ושוב להתייסר באותו הסבל, במשך עידנים ארוכים. הזמן שם זוחל לאט, לאט, לאט.

ממקום תצפיתכם שממעל צרו בלבכם רחמים גדולים כלפי היצורים שלמטה, רצון לעזור להם ונכונות להשתמש בכל מה שיש לכם כדי לעזור להם, בסבלם הכל כך נורא.

אתם פורשים את זרועותיכם ואת רגליכם, ובגלל חמלתכם הגדולה ורצונכם לעזור, ידיכם, רגליכם וכל גופכם הולכים ומתפשטים ומתנפחים והופכים לענן. הענן ממטיר גשם על פני המישור הלוהט שנפרש מתחתיו, ובהדרגה, בהדרגה, האדמה מתקררת, והלהבות שוככות, והיצורים שלמטה אט אט הולכים ונרגעים.

האדמה מצמיחה דשא ועצים, וכעת, בשל חמלתכם ובשל הנכונות העצומה שלכם להקריב את עצמכם למענם, אתם הופכים את גופכם לבגדי משי רכים להלבישם.

אתם שבים ומתרוממים והופכים את גופכם למעין סככה גדולה שנותנת להם צל. ראו אותם יושבים שם רגועים, ואת עצמכם ממשיכים ומייצרים מגופכם מאכל ומשקה בשבילם, ומספקים להם את כל צורכיהם הפיזיים. הכל בא מהחסד שלכם, מהטוב שלכם. נסו לראות את עצמכם עושים את כל הדברים האלה עם כמה שיותר פרטים, וראו כיצד הם נינוחים ומרוצים מהדברים שנתתם להם.
כעת אתם יורדים למטה ויושבים ביניהם, והם באים ומקיפים אתכם. אתם יושבים ומלמדים אותם למשל טונג לן, וכיצד הם עצמם יכולים לפתח חמלה כדי שלא יצטרכו יותר לסבול. ראו את עצמכם יושבים שם ומלמדים אותם.

כעת נעשה אקט של אמת. נגייס את כוח האמת של הכוונה שלנו כדי שכל זה יתממש. (ראו פרק 16)  זו מעין שבועה שאנו נשבעים. אנו אומרים בלבנו שאם זה נכון שהיה לנו אפילו שמץ של רצון אמיתי לעזור, אם זה נכון שלרגע, ולו לרגע קצר, הצלחנו להרגיש תחושה כנה ואמיתית של חמלה, בזכות האמת של הרגע הזה שחווינו כרגע, מי יתן וכל זה אמנם יתממש ויקרה.

שלבים מסיימים: בצעו שלבים אלו, כפי שמתואר בפרק 13  של הסדרה ובפרקים שקדמו לו.
לאט, לאט, פיקחו את העיניים.

וכפי שעשינו במדיטציה זו, שבה ניסינו לעזור ולחמול על היצורים בגיהנום, כך תוכלו לעשות גם כלפי היצורים בשאר היקומים הסובלים. שכן אין גבול לחמלה שעלינו לפתח כלפי כל הברואים בגלגל!
 

להקלטות משעורים שלימדה לאמה דבורה צביאלי על מדיטציית הטונג לן לחץ כאן